English: https://khirbetqana/2020/12/16/cana-of-galilee/
לפני כשנתיים טיילתי באתר, שאנו ביודפת מכנים ח'רבת גאנה. לא ידעתי על המקום דבר. כפי שקורה לא אחת ולא תמיד אפשר להסביר, התאהבתי במקום. נוף מדהים, מבנים עתיקים, מערות, בורות מים ותחושת מסתורין כללית של מקום פחות מוכר ופחות חקור.
בדיעבד, המקום נחקר לא מעט רק שהממצאים פחות מוכרים לנו ההדיוטות.
לחץ על התמונה לצפיה במפה באיכות גבוהה:
בהמשך למדתי משיחה עם תושבת חביבה מיודפת, שיש כמרים המאמינים, שבגאנה ישו עשה את אחד הנסים שלו – הפך את המים ליין. המאורע גם נקרא "החתונה בקנה". קנה בעגה הבדואית היא גאנה.
כנסיית החתונה בכפר כנא, הסמוך לנצרת, מזוהה היום עם הנס המדובר.
ככל שלמדתי על המקום יותר, כך הבנתי שהאתר הוא מעניין יותר ובמיוחד שזה אתר בעל חשיבות היסטורית אדירה ויש בו ממצאים מדהימים, שלדאבוני פרוצים לכל מזיק ושודד עתיקות.
למי, שכאחי המהנדס, אין זמן לקרוא את כל החפירות, התקציר הוא:
- על פי האמונה הנוצרית, ישו ביצע שבעה נסים. הנס הראשון בוצע בחתונה בקנה ובו ישו הפך מים ליין בשש קערות אבן. זהו מאורע חשוב ביותר בעולם הנוצרי.
- למרות שכיום האמונה הרווחת היא שהנס בוצע בכפר כנא, אין ספק שעד התקופה העות'מאנית הנוצרים ובפרט הצליינים שביקרו בארץ האמינו שהנס קרה בחירבת גאנה.
- בחירבת גאנה יש מערה. בתוך המערה יש שולחן גדול עם צלב. על השולחן עמדו קערות אבן גדולות. אחת נשארה עד היום:
- בתחילת שנות ה2000 פרופ' Doug Edwards מאוניברסיטת Puget Sound שבוושינגטון בשיתוף פעולה עם פרופ' מוטי אביעם מהמכללה האקדמית כנרת, הוביל צוות מחקר במקום, שחפר במשך כמה שנים. הרבה מהממצאים שכתובים להלן הם מתוך המאמר שהפרופסור המנוח פרסם (Khirbet Qana : from Jewish village to Christian pilgrim site).
השולחן והקערה החזיקו מעמד קרוב ל2000 שנה ונופצו בעשור האחרון.
מכאן זה למיטבי לכת (אני לא ארכיאולוג ולא איש אקדמיה אז לא לתפוס אותי בקטנות).
קצת רקע
גאנה נמצאת במיקום אסטרטגי. גבעה גבוהה מצפון לבקעת בית נטופה. 2 ק"מ ממזרח ליודפת העתיקה, 3.5 ק"מ מצפון לתל רומה (תזכרו את השם) ו8 ק"מ צפונית לציפורי.
בישוב שני חלקים, על הפסגה השטוחה ובמורדות הדרומיים. ייתכן שהחלק הדרומי הוא מתקופה מאוחרת יותר.
ההיסטוריה המוקדמית של גאנה דומה ליודפת. כנראה שהתפתחה כיישוב יהודי בתקופת החשמונאים. יש מקווה בפסגה ויש מבנה גדול שייתכן ששימש כבית כנסת.
להבדיל מיודפת, גאנה לא השתתפה במרד הגדול נגד הרומאים (67 – 70 לספירה). בעוד שביודפת היישוב חרב, החיים בגאנה הסמוכה המשיכו.
גאנה גדולה מעט מיודפת ואפשר להעריך שבתקופות השיא שלה חיו בה כ1000 איש.
גם בגאנה אין מקורות מים טבעיים והיא מלאה בבורות מים.
מניתוח חרסים שערך פרופ' אדוארדס רואים שתי תקופות שיא: בתקופה הרומית המוקדמת (מאה ראשונה) ובתקופה הביזנטית (מאה 4 – 6).
סביר שהמצב של גאנה הורע אחרי המרד הגדול והיא חדלה לשמש כצומת מרכזי בין טבריה, נצרת, ציפורי ועכו.
ב1910 כותב E. W. G. Masterman, רופא-מיסיונר אנגלי שנמצא בישראל, מאמר שמתאר את גאנה ומסביר למה גאנה היא "קנה של הגליל" הווה אומר האתר שבו התקיימה לפי המסורת הנוצרית החתונה המדוברת. בין נימוקיו:
- יוסף בן מתתיהו כותב בספרו "חיי יוסף" שהוא התגורר בישוב בגליל בשם קנה וכותב שבמקום מישור רחב ששמו אסוכיס. אסוכיס מזוהה עם בקעת בית נטופה.
- הוא מצטט מכתבים של מספר צליינים מהתקופה הצלבנית (מאה ה12 ו13):
Saewulf:
מהמרחק וכיוון בין נצרת לקנה ובמיוחד מכפר רומה שנמצא באמצע בדרך, ברור שמתכוון לגאנה.
התיאור הבא של נזיר גרמני בשם Burkhard, גם הוא מהתקופה הצלבנית, די מדהים:
המיקום מצביע באופן ברור על גאנה אבל מה שMasterman לא הכיר ב1910 ואנחנו מכירים היום, היא המערה מהתקופה הביזנטית עם השיחזור של החתונה בקנה.
כותב Antoninus, נזיר איטלקי במאה השישית:
האם זה הגרפיטי שעל קיר המערה? גם הוא מהמאה השישית.
האם מדובר בבריכה הזאת, שנמצאת לא רחוק מהמערה ולידה עמוד יפה?
Masterman מסביר שבמאה ה17 נזיר והיסטוריון איטלקי בשם פרנציסקוס קוארסמיוס, שליח הכנסיה, הוא שקבע את המיקום של קנה. באותה תקופה הישוב בגאנה כבר היה נטוש ודרכי הגישה קשות יותר. הנזיר בחר את כפר כנא שקרוב לנצרת והגישה אליו נוחה בהרבה. גם הוא בכתביו לא שלל את האפשרות השניה:
Posterior haec sententia mihi valde probabilis videtur (licet alteram rejicere non audeam) quoniam proximior Nazareth.
Google translation:
The second view is that it seems highly likely (though not daring to reject the other) for the nearest Nazareth.
טקסטים של צליינים נוספים שביקרו בחירבת קנה: https://khirbetqana.com/2021/07/31/wedding-at-cana-location-based-on-palestine-pilgrims-text-society
במערה של הצליינים לפחות ארבעה חדרים. החדר הראשון שבו השולחן, הקערה והכתובת, משוחזר במאמר של פרופ' אדוארדס כך:
החורים של מוט העץ נראים בבירור בקירות המערה. סביר שהמוט החזיק וילון.
נמצאו ממצאים נוספים ביניהם גריפון מוזהב (אריה עם כנפיים ומקור נשר):
שאר החדרים לא נחפרו.
עד כאן להפעם, ואני מנצל את הבמה וקורא לרשות הטבע והגנים ורשות העתיקות לקחת אחריות על המקום. ברור גם שחפירות נוספות יגלו הפתעות וממצאים נוספים.
עדכון: רשות העתיקות נתנה את אישורה והוצאנו את שתי הקערות, ידידי יונתן אורלין – איש רט"ג ואני.
יונתן מצא קערה נוספת בזמן שהעברנו את הראשונה. בשלב ראשון, הקערות יעברו לשימור במתחם של רשות העתיקות בקיסריה.
עוד קצת תמונות לסיום:
נסיים עם ציטוט יפה מסוף המאה ה19:
Wady Jefât (Yodfat) comes down to, and then along the south of western base of it, and another deep ravine cuts it off from the general range on the north and north-east, and it is thus made to stand out like a huge tell.
W.M. Thomson – The Land And The Book
…
There is not now a habitable house in the humble village where our blessed Lord sanctioned, by his presence and miraculous assistance, the all-important and world-wide institution of marriage. It is a sort of divine law of development to hide away the beginnings of things the most momentous in some almost undiscoverable point. This is an example. Innumerable millions in their happiest hours have had their thoughts and hearts directed to Kânâ. Poor little lonely thing! the proudest cities on earth might envy your lot. Nineveh and Babylon, and a thousand other names may be forgotten, but not Cana of Galilee. It may even come to pass that Paris, London, and New York will be dropped out of mind, and their very sites be lost; but to the end of time, and to the end of the world, whenever and wherever there shall be the voice of the bride and the bridegroom, then and there will Cana of Galilee be remembered. Some names we pronounce with honour, some with shame and sorrow, many with cold indifference, but Cana will ever mingle in the song of the happy, to symbolize the peace and purity of domestic happiness-the bliss of wedded love.
אראל עוזיאל – ereluziel@gmail.com
052-2796613
Khirbet Qana 
החכמתי מאד. עשית לי חשק ללכת לראות במו עיני.
אהבתיאהבתי
תודה, כתבה מאוד מעניינת וערוכה היטב, טיילתי במקום מס' פעמים והמקום בהחלט מעורר שאלות…. מקווה כמוך שאכן הרשויות יקדמו את המשך החפירות,
אהבתיאהבתי